רוח ערב היא תוכנית לימוד במתכונת בית מדרשית לצעירים בתל אביב. משתתפי התוכנית לומדים בקבוצה אינטימית במשך ערב אחד בשבוע תכנים הקשורים בנפש האדם ממספר נקודות מבט: פסיכואנליזה, תרבות עברית וכללית (קולנוע, ספרות, יהדות, פילוסופיה) וגוף (יוגה, תנועה, מדיטציה ועוד). התוכנית מורכבת מ-12 מפגשים שבועיים.
כ-15 צעירות וצעירים, מתעניינים בנפש האדם, בפסיכולוגיה, בתרבות ובגוף. לא נדרש ידע מוקדם אך כן אוריינטציה לעולמות התוכן ונכונות ללמוד בקבוצה.
מרחב נוח ונגיש בתל אביב
על מנת לאפשר תהליך למידה קבוצתי באווירה אינטימית ומפרה מספר המקומות בתכנית מוגבל. הקבלה מותנית בראיון אישי ותשלום דמי מקדמה המבטיחים את מקומכם בתכנית.
המסורת הפסיכואנליטית אוצרת בתוכה עושר עצום של כתבים, רובם קשים לקריאה ולכן לא נגישים. זהו מצב מצער, מכיוון שאותם טקסטים מציעים רעיונות יצירתיים ועמוקים ביחס לשאלות הרלוונטיות גם בימנו אנו – מהו האושר והיכן הוא נמצא, מה גורם לאנשים לפעול כפי שהם פועלים, מהי נשמה ומה הקשר שלה לגוף, ומה הקשר בין העבר להווה ולעתיד, בין הפנימי לחיצוני ובין היחיד לחברה.
למרות הרלוונטיות של אוצרות תרבות אלו לחיים של כולנו, ולאפשרות לצמיחה והתפתחות שהם מחזיקים, ההזמנה להעמיק בהם ניתנת רק למיעוט קטן – אנשי טיפול, בשלב מאוחר יחסית של התפתחותם המקצועית. כך, גם מי שמתעניין ברעיונות אלו, מוצא עצמו מוזמן אליהם רק אחרי שנים רבות של חיפוש ועניין. בלמידה בית מדרשית מונחית נבקש להנגיש את הטקסטים של זיגמונד פרויד, מלאני קליין ודונלד וויניקוט , על הרעיונות המיטיבים שבהם, לאוכלוסיות רחבות בהרבה. לדעתנו, שימוש ברעיונותיהם, בתוך קבוצת לימוד מעמיקה ואהדת, מאפשר עיסוק בנפש באופן מעצים, מפרה ומרפא.
נתחיל בניסיון להבין אילו שאלות מעניינות אותנו ואיפה, לרוב, אנחנו מחפשים להן תשובות. האם עבודה נפשית מוגבלת למרחבים מסוימים או שהיא עשויה להתרחש בכל מסגרת? ננסה להבין למי מותר להגיד מה ומדוע.
נתבונן יחדיו ביצירות מעולמות הקולנוע, הספרות, הפילוסופיה, ההגות הדתית והאמנות. נבקש ללמוד מהן על הדרך שבה פועלת הנפש שלנו, על כוחות חיצוניים ופנימיים שמעצבים את חיינו ועל הדמיון המעניין בין דפוסים שאנחנו מוצאים בפנים ומחוץ.
במהלך המפגשים יעמדו לנגד עינינו שני קווי מחשבה: האחד, עיסוק בתמה הספציפית של אותו מפגש, והשני, היכולת של כלים שונים לתארה באופן מדויק, מרחיב ומעודד התפתחות.
פרויד אמר: "בכל מקום אליו הגעתי, מצאתי משורר לפניי". אבל אולי דווקא היטיב להסביר הרמב"ם כשאמר: "שמע את האמת ממי שאמרה".
החיפוש אחר הנפש אינו מתחיל עם הפסיכואנליזה, ואינו מתמצה ביצירה התרבותית המערבית. מאז ומעולם, חיפשו בני האדם הנחיה טובה בנתיביה של הנפש, ודרכים לזמן את ההתרחשות הנפשית המשמעותית, שפעמים רבות נדירה היא. במהלך כל מפגש, ננטוש לפרקים את הלימוד העיוני, ונתנסה בדרכים שונות לשמוע את הנפש, באופן אישי וקבוצתי. בעזרת מדיטציה, יוגה, תנועה ואימפרוביזציה, קול ופסיכותרפיה גופנית, נעמיק באופנים מגוונים את הכרתנו האינטימית עם החוויה הנפשית, וכל זאת, תוך מאמץ לאחוז בחוט המקשר בין התיאורטי, התרבותי, והאישי. בעינינו, זוהי הזדמנות להתנסות ולהיוודע לאופניות התפתחות שונות, בכדי להעשיר עוד יותר את אפשרויות הצמיחה הנפשית שאנו מקווים לטפח.
את השאלות המעניינות על נפש האדם אנו מבקשים לפגוש במגוון מקורות ובאופנים שונים מקרוב ומרחוק. בתוך כך, אנו רואים חשיבות בבחינה של רעיונות נפשיים דרך תורות ומסורות הקשורות בזהות היהודית והישראלית שלנו. כך, בין טקסטים של פילוסופים מערביים לאלו של סופרים צרפתים נפגוש גם ספרות עברית והגות יהודית מזרמים שונים. גם בתורה הפסיכואנליטית אנו רואים חלק מהמורשת התרבותית שלנו כיהודים חילונים באופן עמוק ונפרט על כך כאן מעט. התנועה הפסיכואנליטית, הפורצת בעקבות כתיבתו של פרויד בסוף המאה ה- 19 וראשית המאה ה-20 משנה את האופן בו אנו מבינים את האדם, התרבות והחברה. יסודותיה של החשיבה האנליטית מתפתחים בקרב פרויד ותלמידיו הקרובים – קבוצה של כעשרים איש, רובם המוחלט יהודים, חילוניים, מהגרים ומשכילים, אשר נידונים לשבת מחוץ לממסד האקדמי בשל יהדותם. החיפוש אחר הסבר לרוח מתוך אמונה חילונית, והעמדה של הזר ממנה משקיפים אותם מהגרים, מאפשרת את התפתחותה של התורה האנליטית, אשר לימים תקרא "המדע היהודי" וכתביה יועלו באש תחת המשטר הגרמני. הקשר של היהדות, והישראליות, לטקסטים אלו עמוק, על אף שהם מכוונים לכל אדם. גם היום, הכותבים הדומיננטיים ביותר בתחום הינם יהודיים חילונים. באחת הביוגרפיות של פרויד, מופיע ציטוט של דוד בן גוריון, לפיו העולים עלו ארצה עם ספר בכל יד – בשמאלם המניפסט הקומוניסטי ופשר החלום, של פרויד, בימינם. גם פרויד עצמו עסק ביהדות, ובציונות, והגדיר את עצמו כ"יהודי טוב שמעולם לא התכחש ליהדותו…{לצד} עמדתי השלילית ביחס לכל דת".
שגב פיינשטיין הוא בוגר מחזור י' של תוכנית המעיין של הישיבה החילונית בירושלים. הוא בעל תואר בוגר מהחוג לפסיכולוגיה וקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים ולומד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר אילן. בעברו הדריך מבוגרים על הספקטרום האוטיסטי בעמותת שק"ל, מתמודדים עם קשיים נפשיים בעמותת "אנוש" וכן לימד פסיכולוגיה בתוכנית "אוניברסיטה בעם" במטרה לקרב בין הידע וההזדמנויות הקיימים באקדמיה לאנשים ממגוון רקעים מאתגרים. לאחר לימודיו התגורר בפריז, למד עליה והדריך בה סיורים. "אם זה בלימוד של קולנוע, ספרות או שפות", הוא מעיד, "אהבתי למצוא שוב ושוב את השאלות העמוקות על נפש האדם בתחומים שלא קראו לעצמם תורת הנפש".
שגב מתגורר ביפו, מלמד במספר מסגרות, מנהל את תכנית 'רוח ערב' ומנחה את המשבצת התרבותית בתכנית ("משורר לפניך").
מזור למד הוא בוגר מחזור א' של תוכנית המעיין של הישיבה החילונית בירושלים. הוא בעל תואר ראשון במדעי הרוח ופסיכולוגיה, ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית. כיום, הוא מטפל במרפאה ציבורית בירושלים. מזור מתמחה בטיפול והנחיית קבוצות, מלמד קורסים שונים בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומסגרות שונות, ומנחה קבוצות קריאה בטקסטים פסיכואנליטיים. "במהלך הלימודים הקליניים הרגשתי שמצאתי אוצר, ארון ספרים גדוש, שבמשך שנים חיפשתי כדוגמתו. אני רוצה לחלוק את התבונה שהכתיבה הפסיכואנליטית מציעה, ולהזמין קהל של אנשים סקרנים ומעמיקים, אשר לא בחרו להתמחות בטיפול נפשי, להעשיר את עצמם ברעיונות ששינו את האופן בו אנחנו תופסים את הנפש. אני מרגיש שהרעיונות האלו עזרו לי לגדול, ולחיות חיים מלאים ושמחים יותר, וחשוב לי להנגיש אותם, כפי שבעבר טקסטים עמוקים אחרים הונגשו לי".
מזור הוא ממייסדי התוכנית ומנחה את מפגש הטקסטים הפסיכואנליטיים בתוכנית ("פרויד ומעבר לו").
